בפוסט זה ננסה להשיב על חמש השאלות המרכזיות שעלינו לשאול לפני כל ניהול של תהליך תכנוני משתף בקיבוץ, מושב או ישוב קהילתי:

  1. למה לשתף?
  2. מתי לשתף?
  3. במה לשתף?
  4. את מי לשתף?
  5. איך לשתף?

 

  1. למה לשתף?

שאלת ה"למה"? היא שאלה חשובה ביותר. כאמור, הגדרת מטרת השיתוף תשפיע מאד על תכני השיתוף (במה משתפים) זהות המשותפים (את מי משתפים) ואופן השיתוף (יידוע, הסברה, היוועצות או בניית הסכמות). ככלל, ככל שמטרת השיתוף הינה להפוך את התושבים/חברים לשותפים מלאים יותר לתהליך התכנוני, יתקיים השיתוף לכל אורך התהליך התכנוני ויכלול לא רק העברה של מידע, אלא גם למידה משותפת, תהליכי דיאלוג ומתן אפשרות אמיתית ורחבה לתושבים להשפיע על התוצרים התכנוניים.

חלק מהסיבות לשיתוף התושבים בהליך התכנוני נשענות על תפיסות ערכית אידיאולוגיות, כגון:

  • אמונה כי השאלה מה התושבים רוצים, היא השאלה החשובה ביותר בכל התהליך. מה גודל הישוב המיטבי בעיניהם? כיצד הם רוצים שייראה הישוב בעתיד? מה סדרי העדיפויות שלהם? ושאלות אחרות המבטאות תפיסה זו. לפי גישה זו, הישוב ולפיכך גם התהליך התכנוני, שייך לתושבים (כמובן בליווי מומחים מקצועיים).
  • יתר על כן, שיתוף התושבים מבטא תפיסה ותרבות ארגונית-קהילתית, שרבים היו רוצים להנחיל למוסדות הישוב ומנהליו. זאת ועוד, פעמים רבות מנוצל התהליך התכנוני לחיזוק החוסן הקהילתי, יצירת זהות קהילתית משותפת ובניית הסכמות בסוגיות חברתיות, שיש להן השלכה תכנונית.

סיבות אחרות לשיתוף הקהילה הן סיבות יותר פרקטיות. כך, למשל:

  • מאחר ואנו מניחים כי כל ישוב כפרי הינו בעל מאפיינים ייחודיים, אנו מניחים שהאנשים החיים בישוב מכירים את הישוב ואת צרכיו טוב יותר מכל אחד אחר. שיתוף הקהילה בתהליך התכנוני יביא לפיכך לתוצאה התכנונית המיטבית.
  • התכנון הינו פעמים רבות הביטוי הפיזי לתהליך חברתי-ארגוני אסטרטגי של הישוב. כלומר, התהליך התכנוני פיזי הינו חלק מתהליך אסטרטגי רחב יותר – תכנית אסטרטגית המגדירה את פני הישוב, זהותו ואורחותיו לשנים קדימה.
  • שיקול פרקטי נוסף מניח כי השיתוף מגביר אמון ומקל על ביצוע וקידום בפועל של תהליכים מורכבים ואף לעיתים מעוררי התנגדויות. פעמים רבות נוצרות מחלוקות קשות סביב סוגיות תכנוניות, ושימוש בכלים מעולם הגישור הבין קבוצתי ובניית הסכמות מאפשר לתהליך התכנוני להתקדם, ממתן התנגדויות ולעיתים אף מונע אותן כליל.
  • לבסוף, לעיתים קרובות קיימת דרישה רגולטורית או תקנונית לשיתוף הציבור או לקבלת החלטות באסיפה, כתנאי ליציאה לדרך או לאישור התהליך התכנוני.

 

  1. מתי לשתף?

כלל האצבע הוא – מוקדם ככל האפשר. שיתוף מוקדם לא רק מייצר אמון, אלא גם נותן בידי המתכנן כלים טובים יותר לביצוע עבודתו, בראש ובראשונה הבנת התפיסות, הצרכים והרצונות, כמו גם הרגישויות וההתנגדויות הצפויות של התושבים. כפי שנראה להלן, התשובה לשאלה במה נשתף, תלויה במידה רבה בשלב התכנוני.

 

  1. במה לשתף?

התשובה לשאלה זו תיגזר מהתשובה לשאלות משנה –

  • מהו השלב התהליכי בו אנו נמצאים?

כאמור, השלבים הראשוניים של התהליך התכנוני הם החשובים ביותר בכל מה שנוגע לשיתוף התושבים. בשלבים הראשוניים יתמקד התהליך השיתופי בהצגת המצב הקיים והתחזיות לעתיד (דמוגרפית, פרוגרמטית) והאתגרים שמזמן ההווה לעתיד, כמו גם לעיתים למידה של מושגי יסוד. פעמים רבות נרצה לנצל את השלבים הראשוניים לגיבוש חזון יישובי, עליו נבסס את הערכים והעקרונות התכנוניים. לבסוף, השלבים הראשוניים מוקדשים לאיתור וזיהוי צרכים של קבוצות האוכלוסייה השונות בישוב, גם כן כבסיס לתהליך התכנוני.

פעמים רבות, כפי שנראה בהמשך, נוצרים קונפליקטים בין קבוצות תושבים שונות בישוב (בעיקר בשל הבדלי הסטטוס ביניהן) סביב התהליך התכנוני. ככל שנקדים לטפל בקונפליקטים אלה ולגבש הסכמות עקרוניות, נגדיל את הסיכוי להשלים את התהליך התכנוני ואף לאשרו ולקדם את יישומו.

תוך כדי התהליך התכנוני, יוקדש שיתוף התושבים בעיקר לעדכונים מצוות התכנון ולהצגה של דילמות העולות במהלך עבודת המתכננים.

בשלבי הסיום התהליך, נרצה להסביר לתושבים את תוצרי התכנון ולקבל מהם משוב על עבודת התכנון שנעשתה.

  • מה מידת ההשפעה שיכולה להיות לתושבים על התהליך התכנוני?

ככל שיכולת ההשפעה האמיתי של התושבים על התהליך התכנוני יכולה להיות משמעותית יותר, תגדל רמת השיתוף במידע ובעיקר בתהליכי קבלת ההחלטות שישפיעו על התוצר התכנוני. בהקשר זה, תיתכן דיפרנציאציה בין ועדת תכנון יישובית שתהיה מעורבת יותר ותוכל להעמיק בתכנים, לעומת כלל התושבים שבעיקר יישאלו לגבי תמונת העתיד הרצויה, הצרכים וסדרי העדיפויות.

 

  1. את מי לשתף?

התשובה לשאלה זו אינה מובנת מאליה, בעיקר בישובים בהם מתקיימים לצד האגודה החקלאית השיתופית (אגש"ח) גם ועד מקומי נפרד ו/או אגודה להתיישבות קהילתית. בכל אותם ישובים במרחב הכפרי, בהם חיים יחד תושבי קבע בעלי סטטוסים שונים (חברי אגש"ח ומי שאינם חברי אגש"ח), נוצרים לעיתים קרובות קונפליקטים סביב סוגיות תכנוניות. קונפליקטים אלה מתמקדים בעיקר בשלושה מישורים:

  1. תכנון שכונות חדשות (מיקומן, מועד שיווקן, אופיין)
  2. תכנון שטחי תעסוקה (ייעוד, מיקום)
  3. תכנון שטחי ומבני ציבור (סדרי עדיפויות, משאבים, צביון)

הקונפליקט הבין קבוצתי נובע לא רק מהעובדה שפעמים רבות מדובר בדורות שונים, עם צרכים ותפיסות עולם שונות, אלא בעיקר בשל העובדה שחברי האגש"ח יהיו פעמים רבות הנהנים העיקריים או הבלעדיים מתוצרי התהליך התכנוני. זאת ועוד, האגש"ח היא בעלת הזכויות בקרקע וככזו לא מוטלת עליה חובה חוקית לשתף את תושבי הקבע שאינם חברים בה, בתהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות תכנוניות (מעבר ליידוע המתחייב בחוק). בשל כל האמור לעיל, נמנעו פעמים רבות חברי האגש"ח מלשתף את תושבי הקבע האחרים בתהליכי התכנון השונים וכתוצאה מכך נוצרו סכסוכים בין קבוצתיים קשים.

גישתנו היא כי חשוב ונכון לשתף את כלל תושבי הקבע בישוב בתהליך התכנוני, גם אם בסופו של תהליך יהיו חברי האגש"ח אלה שיאשרו את התוצר הסופי. הסיבות הן בעיקרן קהילתיות (בניה ושימור של יחסי אמון בין כלל התושבים בישוב) אתיות (האתיקה מחייבת אותנו לאפשר השתתפות אמיתית בתהליך, לכל מי שעשוי להיות מושפע מתוצאותיו) ופרקטיות (טיוב התוצר ומיתון התנגדויות בהמשך).

 

  1. איך לשתף?

ה-"BEST PRACTICE" של שיתוף התושבים בתהליך התכנוני יתבסס על התשובות לשאלות הקודמות שהצגנו לעיל ויורכב, בדר"כ, משילוב של צורות שיתוף שונות. להלן נמנה מספר חלופות:

  1. סקר/מיפקד
    השימוש בכלי זה יכול להיות אפקטיבי בתחילת התהליך התכנוני (סקר צרכים, עמדות, תפיסות כלפי הישוב או סוגיות ספציפיות שעל הפרק) או בסיומו (בחירה/העדפה בין חלופות שונות).
  2. קבוצות מיקוד
    השימוש בקבוצות מיקוד יכול שייעשה לאורך התהליך התכנוני כולו, כמעין "מעגל שני" לצוות המתכננים.
  3. מפגשי הסברה
    חשוב לקיימם לאורך כל שלבי התהליך התכנוני. רצוי שהמפגשים יהיו מונחים מקצועית ובעיקר ינגישו מידע שלא קל לעבד, למי שאינו מצוי ברזי עולם התכנון.
  4. שולחנות עגולים
    משמשים בעיקר כאשר יש צורך בקיום דיאלוג בין מחזיקי הענין השונים. תוצרי המפגשים יכולים להיות חזון או תמונת עתיד רצויה של הישוב, סדרי עדיפויות ולעיתים הסכמות לגבי סוגיות קונפליקטואליות.
  5. עלון הישוב/לוח מודעות
    האמצעים המסורתיים לשיתוף במידע. בעידן בו אנו חיים, עדיין לא די להשתמש במדיות דיגיטליות.
  6. פלטפורמות דיגיטליות
    בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום זה, ונראה שעוד צפויות התפתחויות משמעותיות יותר בעתיד הקרוב. קבוצות דיון ופורומים שונים נמצאים עמנו כבר לא מעט שנים, אולם לאחרונה נבנו פלטפורמות המאפשרות לכלל תושבי הישוב להגיב במהירות ובאפקטיביות על שאלות שונות, כולל כאלה בעלות השלכה תכנונית. גם אתר הישוב משמש יותר ויותר כפלטפורמה לשיתוף התושבים במידע והתקדמות תהליכית. בנוסף, אפליקציות שונות מאפשרות מעקב שוטף אחר התהליך התכנוני.
  7. הרשתות החברתיות
    דף פייסבוק ייעודי, לדוגמא, מאפשר לקיים שיח ולשתף במידע באופן שוטף ופתוח.

 

מקרה לדוגמא – תכנון מחדש של מרכז הקיבוץ

סיבות שונות הובילו להחלטה לתכנן מחדש את "לב הקיבוץ". ההבנה שהצרכים להם נתן מענה בעבר אינם רלוונטיים עוד, כאוס תחבורתי עד כדי סיכון חיים, דור ראשון שהגיע לגיל זיקנה ממש ומקור ייעודי מהמועצה האזורית ועסקי הקיבוץ.

לאחר בחירת ועדת תכנון וצוות מתכננים מקצועי, שכלל שני אדריכלים ומומחה לניהול תהליכים אסטרטגיים ושיתוף ציבור, נערך מפגש לשיתוף החברים, אליו הוזמנו גם בני הקיבוץ שאינם חברים עדיין ובני הנוער, שהינם ויהיו גם בעתיד בין המשתמשים המרכזיים במתחם. במהלך המפגש, לאחר הסבר פרונטלי על מהות התהליך התכנוני, המצב הקיים והתאתגרים וההזדמנויות שהוא מזמן, התחלקו המשתתפים לשולחנות עגולים, לשלושה סבבי דיון. בסבב הראשון התבקשו המשתתפים לציין מהם הערכים שעל מרכז הקיבוץ לבטא (בין הערכים המרכזיים שעלו, היו, לדוגמא, קהילתיות, שימור מסורות, בטיחות ועוד). בסבב השני, התבקשו המשתתפים לציין מהם השימושים הרצויים במרכז הקיבוץ, בהתייחס לצרכים השונים של כלל האוכלוסיות החיות בקיבוץ. בסבב השלישי, נפרסה מפת מרכז הקיבוץ על השולחנות והמשתתפים התבקשו לסמן שבילים במקום שבהם חסרים כאלה, מיקום רצוי של ספסלי ישיבה ומקומות שיש לייצר בהם צל (טבעי או מלאכותי).

צוות המתכננים עיבד את תוצרי התהליך יחד עם ועדת התכנון וגיבש, על בסיס התוצרים, מסמך הכולל ערכים, עקרונות תכנוניים, שימושים מרכזיים ומפת תנועה. מסמך זה הוצג אף הוא בתהליך ציבורי למשוב ולבסוף הובא לאישור החברים בקלפי.

במקביל, הוצגו לחברים שתי חלופות שונות לתכנון מחדש של חדר האוכל הקיבוצי שהיה למעשה "פיל לבן" בליבו של הקיבוץ. לאחר הצגת החלופות במפגש ציבורי, ופרסומן באתר הקיבוץ, נערך סקר בין התושבים על מנת לברר מה החלופה מועדפת וכיצד ניתן לטייב אותה. החלופה שזכתה לתמיכה הרחבה ביותר הובאה להצגה באסיפה ולאישור בקלפי.

דברו איתנו

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או עניין





    האתר הזה מוגן מספאם ע"י reCAPTCHA תחת מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של Google

    גלעד לוי - מנכ"ל

    טלפון נייד: 054-4565627
    טלפון במשרד: 077-2162189
    פקס: 153-777989556

    ויתקין 10
    חיפה 3475616